חוק הנגשת אתרי אינטרנט 2017: כל העדכונים, כל ההקלות

מטרת מאמר זה היא לפרט את השינויים וההקלות שביצעה הכנסת ב-5.9.2017, בתקנה 35 המחייבת אתרי אינטרנט להנגיש את התכנים שלהם עבור אנשים עם מוגבלות.

* יובהר כי בכל מקרה של סתירה בין הכתוב במסמך זה לבין חוקי מדינת ישראל, יהיה הכתוב בחוקי המדינה הרשמיים המקור הקובע.

ככלל, כל אתר אינטרנט יידרש להשלים את הנגשת שירותיו עד ליום 26.10.2017, למעט מקרים בהם זכאי האתר לפטור או להארכת זמן, כפי שיפורט בהמשך.

בהקשר זה, חשוב לזכור כי תקנה 35 בעניין הנגשת אתרי אינטרנט עבור אנשים עם מוגבלות, עלתה כבר בשנת 2013, אולם בשל מחסור בידע מקצועי ובפתרונות טכנולוגיים מתאימים לטיפול בהנגשה, וכן בשל עלויות ההנגשה הגבוהות – הוחלט להאריך את תקופת הזמן הניתנת לאתרים לבצע הנגשה, וכן לאפשר הקלות מסויימות במקרים המצדיקים זאת.

חוק הנגשת אתרים – קצת רקע

תקנה 35 העוסקת בחוק הנגשת אתרים פורסמה כבר בשנת 2013 ומטרתה היא בראש וראשונה לאפשר גלישה נאותה עבור עיוורים ולקויי ראייה, כמו גם אנשים הסובלים מלקויות שמיעה, מגבלות פיזיות ומגבלות קוגניטיביות אחרות, שהנגשה שכזו הינה חיונית עבורם ומאפשרת להם שיוויון זכויות מלא ויכולת להשתתף בפעילות אינטרנטית על אף מוגבלותם.

ב-5.9.2017 אישרה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת שינויים בתקנה 35 ובימים אלה ממתינים התיקונים לחתימת ואישור משרד המשפטים.

מאז נחקקה התקנה בשנת 2013, נתקל יישומה בלא מעט קשיים, טכנולוגיים ומשפטיים כאחד, כאשר באותו הזמן היה מחסור בידע מקצועי ובפתרונות טכנולוגיים מתאימים לטיפול בהנגשה, ולכן, וגם בשל עלויות ההנגשה הגבוהות – הוחלט להאריך את תקופת הזמן הניתנת לאתרים לבצע הנגשה, וכן לאפשר הקלות מסויימים במקרים המצדיקים זאת. בשל כך אישרה הכנסת להאריך את המועד להשלמת הנגשת שירותי האינטרנט, והוא עומד כיום על תאריך ה-26.10.2017.

חוק נגישות אתרים – עיקרי הדרישות

תקנה 35 העוסקת בהנגשת אתרים מבוססת על תקן מכון התקנים ת"י 5568, הנשען על התקן הבינלאומי WCAG 2.0 ובו קיימת דרישה להנגיש אתר ברמת AA, הרמה האמצעית מבין עוד שתי רמות הנגשה (A ו-AAA).

המשמעות היא שכל אתר אינטרנט או אפליקציה הנותנים שירות לציבור וניתן להשתמש בהם במחשב נייח או נייד, בטלפון חכם או בטאבלט – חייבים להיות נגישים עבור אנשים עם מוגבלויות, הן ברמת התשתית הטכנולוגית, הן ברמת התכנים (כתבות טקסטואליות או תמונות), והן בהנגשת מסמכי וורד או PDF, כמו גם סרטוני וידאו שונים.

יחד עם זאת, במסגרת התיקונים האחרונים מספטמבר 2017, אפליקציות ותכני וידאו לא יידרשו, לעת עתה, לבצע התאמות נגישות, ויחול עליהם דין שונה, כפי שיפורט בהמשך. במסגרת הרביזיה הוחרגו יישומים (אפליקציות) ותכני וידאו ונקבע לגביהם דין שונה ביחס לנגישות הנדרשת.

מי מחויב בביצוע התאמות נגישות?

תקנה 35 מתייחסת לכל אתר אינטרנט או אפליקצייה המספקים "שירות ציבורי". אתרים אלו מחויבים לבצע התאמות נגישות עפ"י החוק, כשתחת ההגדרה "שירות ציבורי" נכללים אתרים המספקים שירותי מסחר, תיירות, בריאות, תרבות, בידור, רווחה, פיננסיים, ספורט ועוד. בנוסף מחוייבים להנגיש גם אתרי משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, אתר הכנסת ועוד.

הנגשת מסמכים

על פי התיקונים החדשים בתקנה, אתרים יחוייבו להנגיש רק מסמכים שהועלו לאתר החל מיום 26.10.2017.
יחד עם זאת, ישנם שני סוגי מסמכים שחייבים בהנגשה, גם אם עלו לפני המועד המצויין מעלה:

  • טפסים שנועדו למילוי פרטים באתר עצמו – חייבים להיות נגישים בכל עת, וללא קשר למועד עלייתם לאתר.
  • מסמכים המספקים הסבר אודות טפסי מילוי אלו – חייבים להיות נגישים גם אם עלו לאחר 26 באוקטובר 2015.

טופס שאינו נועד למילוי במחשב, אלא שיש להדפיסו ולמלאו בכתב יד – מחוייב בהנגשה,
רק אם עלה אחרי ה-26 באוקטובר 2017.

הנגשת תכני וידאו

סרטונים ותכני וידאו יהיו חייבים להיות מונגשים ומלווים בכתוביות רק במקרים בהם מדובר באתרים הבאים:

  • אתרים של רשות ציבורית, משרדי ממשלה, הכנסת, רשויות מקומיות ועוד.
  • אתר פרטי שמחזור המכירות שלו גבוה מ-5 מיליון ש"ח בממוצע של ה-3 השנים האחרונות.
  • סרטון המציג הקלטה של כנס, דיון או הרצאה: האתר לא יחוייב להטמיע כתוביות, אולם יהיה חייב לספק חלופת נגישות ראויה אחרת, כמו תמלול או פרוטוקול של התוכן המצולם.

הנגשת אפליקציות

אפליקציות לסמארטפונים ולטאבלטים צריכות להיות נגישות בשתי מערכות הפעלה מרכזיות לפחות, ולעמוד בכל דרישות ההנגשה המחייבות אתרי אינטרנט. במקרים בהם השירות והתוכן הניתנים באתר זהים לאלו שבאפליקציה – אין צורך להנגיש את שניהם, אלא להסתפק בהוספת הפנייה נגישה באתר או האפליקציה הלא נגישים לאתר או האפליקציה הנגישים.

תכנים שהועלו ע"י צד ג':

ככלל, האחריות על הנגשת שירותי האינטרנט חלה באופן גורף על בעלי האתר או המפעילים שלו. יחד עם זאת, התיקון לחוק קובע כי תכנים שלא נערכו או הופקו על ידי בעלי האתר, אלא ע"י צד ג' – לא יחוייבו בהנגשה. בהקשר זה חשוב להבהיר כי מדובר בתכנים שלבעל האתר אין עליהם שליטה והם למעשה רכוש של צד ג'. תכנים שהוזמנו ע"י בעלי האתר ע"י צד ג' – יחוייבו בהנגשה.

מי זכאי לפטור מהנגשה?

  • פטור טכנולוגי: במידה ולא ניתן לבצע התאמות נגישות בשל סיבות טכנולוגיות, ניתן לקבל פטור למשך של עד 3 שנים מיום קבלת הפטור. לאחר תקופה זו – ניתן לחדש את הפטור ל-3 שנים נוספות, אולם לאחר מיצוי שתי תקופות הפטור (6 שנים סה"כ) – לא ניתן לקבל חידוש על פטור, אלא באישור הנציבות.
  • ככלל, פטור מסיבות טכנולוגיות לא ניתן אוטומטית, אלא דורש הגשת חוות דעת חתומה בידי איש מקצוע שיאשר כי האתר סובל ממגבלה טכנולוגית. את המסמך החתום יש להעביר למורשה נגישות שיבחן את הסוגיה ויכריע לגבי מתן הפטור.
    על האתר להבטיח בהצהרת הנגישות דרכי נגישות חלופיות וכן לפרסם את עיקרי הפטור, טופס חוות הדעת ואת ההנגשה החלופית שהוא מציע.

  • אתר קיים – פטור כלכלי לאתרים בעלי מחזור כספי נמוך:

  • כל אתר שעלה לאוויר לפני ה-27 באוקטובר 2015 ומחזור הכספי שלו נמוך ממיליון ש"ח בשנה – זכאי לפטור מהנגשה. הפטור ניתן בכפוף להנחייה כי האתר חייב לפרסם באופן נגיש לאנשים עם מוגבלות את דרכי ההתקשרות איתו לצורך קבלת שירות, בין אם באתר עצמו, ובין באתר אחר. חובה זו תיכנס לתוקף ב-26 באוקטובר 2017. הפטור הינו אוטומטי ואינו מצריך אישור, אך על בעל האתר לבחון אחת ל-3 שנים אם לא השתנה מחזורו הכספי.

  • אתר חדש – פטור כלכלי לאתרים בעלי מחזור כספי נמוך:

  • עוסק פטור או אתר עם מחזור מכירות שנתי הנמוך מ-100 אלף ש"ח – פטור אוטומטי.
  • אתר חדש בעל מחזור מכירות נמוך מ-300 אלף בשנה – פטור עד ה-26 באוקטובר 2020 , כשלאחר מועד זה יידרש להיות נגיש.
  • אתרים בעלי מחזור מכירות הגבוה מ-300 אלף ש"ח בשנה, ואינו עולה על מיליון ש"ח – חייבים להיות נגישים באופן מיידי ולא זכאים לפטור
    בהקשר זה חשוב להבהיר כי "מחזור ממוצע" משמעו ממוצע מחזורי המכירות של האתר ב-3 שנות המס האחרונות שלפני מועד הבדיקה.

 

פטורים נוספים:

  • אתר קטן/בלוג עם עד 500 גולשים רשומים – זכאי לפטור מהנגשת תוכן בלבד, אך חייב לספק מידע מונגש לאדם בעל מוגבלות שיבקש זאת.
  • פטור עבור פרסומות – אין צורך להנגיש פרסומות, אולם יש לאפשר חלופה נגישה למידע המופיע בפרסומת.
  • פטור בדפי תוכן ברשת חברתית – יינתן פטור בכל מצב בו התשתית של רשת החברתית אינה מאפשרת הנגשה.
  • פטור זמני מהנגשת מסמכים באזור האישי – פטור מביצוע התאמות נגישות במסמכים דוגמת PDF הנמצאים באזור האישי, מחייבים כניסה עם ססמא ומכילים מידע אישי על מקבל השירות. זהו פטור זמני בלבד, כאשר עד ליום ה-31.12.2021 תידרש הנגשת מסמכים אלו באופן גורף. יחד עם זאת, במידה ובעל מוגבלות יבקש להנגיש עבורו מסמך – על האתר לספק את מבוקשו בתוך 14 ימי עסקים.
  • תכני וידאו ואודיו – חובת ההנגשה על תכני וידאו ואודיו חלה רק על רשויות ציבוריות או חברות גדולות עם מחזור ממוצע מעל 5 מיליון שקלים בשנה. לפי התקן יש לדאוג לכתוביות בהקלטה מראש, ובמקרה של וידאו שהם הקלטה של כנס או הרצאה, ניתן לספק חלופה כמו מסמך עם תמלול או פרוטוקול).
  • נטל כלכלי כבד לגופים פרטיים – גופים שאינם רשות ציבורית ויש להם קושי להנגיש את אתר האינטרנט שלהם – זכאים לבקש פטור זה.


הצהרת נגישות

לפי תקנות נגישות השירות, על בית עסק לפרסם גם באמצעות אתר האינטרנט שלו, את כל הסדרי הנגישות הפיזיים הקיימים בסניפים ובחנויות שלו, לרבות פירוט על סוג ההנגשה הקיים במקומות החנייה, השירותים, המעללית וכו'. עוד נדרש בעל עסק לפרסם האם הוא נעזר בפטורים כשלהם מנגישות וכן לפרסם את פרטי רכז הנגישות בארגון אליו ניתן לפנות בעת הצורך.
בנוסף, אתר אינטרנט חייב לפרסם הצהרת נגישות במקום בולט בו יפורטו בכלליות כל ההתאמות שנעשו עבור בעלי מוגבלויות: אילו התאמות נגישות בוצעו, האם קיים פטור מהנגשה ומדוע ומהם פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות עמו.
בנוסף, במקרה של פטור טכנולוגי, יש לפרסם בהצהרה את טופס הפטור ואת חוות הדעת של איש המקצוע שאישר אותו. עוד צריכה להכיל ההצהרה דרכים ליצירת קשר של הגולש עם האתר בכל הקשור לתלונה או בקשה על היעדר נגישות מתאימה.
באתר עמותת נגישות ישראל ניתן למצוא דוגמה להצהרת נגישות, בה ניתן להשתמש עבור כל אתר שביצע את ההתאמות.

מה העונשים והקנסות הקבועים בחוק?

חוק הנגישות מכיל סעיפי עונשין ברורים למפרי החוק, הן במסלול האזרחי והן הפלילי. אי עמידה בהתאמות ובלוחות הזמנים שנקבעו בחוק, עלול לחשוף את האתר ובעליו לעונשים מנהליים ואף פליליים. כמובן, שחלה חובה לבצע פנייה מוקדמת למי שהאתר שלו לא הונגש כחוק, ולבקשו לתקן את הליקויים בטרם הגשת תביעה. במקרים אלו, על אתר לתקן את הדרוש בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה.
כך או כך, אם נושא הנגישות באתר לא יטופל כראוי, במועד ועפ"י חוק, מסתכנים בעליו בעונשים כדלקמן:

אכיפה פלילית:

הפרה של חוק הנגשת אתרים עלולה לגרור הוצאה של צו מנהלי, שהפרתו עשויה להוביל להגשת כתב אישום פלילי וקנס של כ-75,300 ש"ח, כאשר על כל יום נוסף בו נמשכת ההפרה, ייגבה קנס של כ-3700 ₪ ליום. על תאגידים ניתן להטיל כפל קנס העומד על כ-150,600 ש"ח. האחריות לקיום החוק חלה גם נושא משרה בכיר בתאגיד או עובד אחראי ברשות ציבורית, כאשר גם עליהם ניתן להטיל קנס של כ-75,300 ש"ח.
אי הנגשת אתר עלולה להוות גם עילה לאי מתן רישיון עסק, בהתאם לחוק רישוי עסקים.

אכיפה אזרחית:

אדם עם מוגבלות רשאי לתבוע אתר אינטרנט ואת בעליו על הפרה של חובת הנגישות ללא צורך בהוכחת נזק. כיום עומד גובה הפיצוי על כ-62,000 ש"ח. את התביעה האזרחית רשאים להגיש אדם פרטי, הנציבות לשיוויון או כל ארגון מוסמך שפונה בשמו של אדם שרואה עצמו נפגע מההפרה.

אחריות אישית:

אמצעי האכיפה יכולים להיות מופעלים באופן אישי נגד נושא המשרה הבכיר ביותר באתר בו נתגלתה ההפרה (לדוגמא מנכ"ל חברה, סמנכ"ל או מנהל מחלקה).

בדיקת נגישות

על פי התקנות, לאחר ביצוע ההתאמות הנדרשות בחוק, יעבור האתר בדיקה מטעם הנציבות לשיוויון שתפוקח על ידי מפתחים ויועצים. בנוסף, כל אתר מחוייב לבצע בדיקה תקופתית כל 5 שנים ממועד סיום ביצוע ההתאמות הראשוניות.

אין תגובות למאמר

עדיין לא נכתבו תגובות.

כתוב תגובה

שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)