שנת 2016 ממשיכה להראות לנו שה- Big Data משחק תפקיד עצום בשיווק הדיגיטלי. הדאטה יכול לספר לנו כמעט הכל על הצרכנים שלנו – מי הם, מה מעניין אותם, מה הם אוהבים לקנות / לעשות / לשתות וכד', היכן הם נמצאים ועם מי.
יתרה מזאת, למרות הרצון של צרכנים לשמור על פרטיותם, הם נכונים למסור פרטים שיסייעו לחברות לפנות אליהם באופן מותאם אישית אשר יניב להם תועלת מוחשית. לשם כך, חברות צריכות לדעת אילו שאלות לשאול וכיצד לנתח מידע רלוונטי שיסייע להן לעשות זאת לשביעות רצון הצרכנים.
בשנת 2016, יותר מתמיד, הכל מתקיים במקביל – 79% מהאנשים (ו-90% מבני דור המילניום) משתמשים ביותר ממכשיר אחד במהלך פעילות מקוונת אחת, לפי דו"ח Get Personal של Adobe; השימוש באפליקציות וברשתות חברתיות לצורך שליחת וקבלת הודעות הולך וגדל ומייצר פלח משתמשים משמעותי של"data exclusives" שלא משתמשים בטלפון לצורך שיחות קוליות; ויישומים של טכנולוגיות מוכרות מתרחבים גם לתחומים חדשים (דוגמת טכנולוגיות מבוססות מיקום המשמשות נוסף לשיווק גם לצרכים תפעוליים ומתן שירות).
הנוכחות בערוצים שונים במקביל מחייבת סנכרון. כיום, משתמשים רבים חווים תסכול בשל היעדר של סנכרון. חברות יצטרכו לקחת בחשבון את המעבר בין מכשירים וערוצים על-מנת לספק לצרכנים חוויה רציפה ואחידה. התאמה של תקשורת שיווקית למובייל אפשר לראות במהלך של נסטלה אשר התאימה פרסומת וידאו למובייל וראתה מכך תוצאות חיוביות.
נראה כי חברות רבות מבינות את החשיבות של הנוכחות בערוצים שונים במקביל ומתכננות לקיים קמפיינים חוצי-ערוצים (96% מהחברות הגדולות; 90% מהחברות הבינוניות ו-64% מהחברות הקטנות). 62% מהחברות ישלבו אתרי אינטרנט בקמפיינים חוצי-ערוצים; 60% ישלבו מדיה חברתית; ולמעלה ממחצית מהחברות מתכננות לשלב מיילים ואפליקציות מובייל.
טכנולוגיות המציאות המדומה, המציאות הרבודה והטכנולוגיות מבוססות המיקום מוסיפות להתפתח ולהגדיל את נוכחותן במרחב הדיגיטלי והפיסי. למעשה, טכנולוגיות אלה משלבות בין המרחבים הללו כך שהצרכן נמצא במרחב הדיגיטלי גם כאשר הוא ברחוב (דוגמת Pokemon Go) בחנות (באמצעות Beacons, אפליקציות של קמעונאיות, NFC, GPS ו-Wi-Fi) או בבית (באמצעות ה-Internet of Things הבא לידי ביטוי בספירה הביתית). שימוש נכון בטכנולוגיות הללו יכול להעניק לצרכן חוויה יוצאת דופן אשר תשפר את תדמית המותג בעיניו. גם כאן חשוב להגדיר היטב מה מטרת השימוש בטכנולוגיות הללו ומי קהל היעד שאליו הן מכוונות.
כדי לדעת מה צופן העתיד, כדאי להסתכל על בני דור המילניום. אנו רואים שהם הראשונים לאמץ טכנולוגיות ומגמות אשר בהמשך מאומצות גם על ידי דמוגרפיות אחרות. דוגמא לכך ניתן לראות באפליקציית Snapchat המשמשת לשליחת תמונות וסרטי וידאו. כיום, בני דור המילניום מהווים 70% מהמשתמשים הפעילים על-בסיס חודשי של האפליקציה בארצות הברית, ואולם ב-2020 הם צפויים להוות רק 56% מכלל המשתמשים כאשר דמוגרפיות אחרות יאמצו את האפליקציה גם כן.
מה שבטוח – גם ב-2017 נוסיף לראות מגמות של פרסונליזציה, זמן אמת ומיידיות, שילוב בין ערוצים והמון וידאו כאשר התפתחות של טכנולוגיות אשר נמצאות בשימוש בשנים האחרונות תוביל ליישומים חדשניים ולמיקוד בצרכנים באופן אינדיבידואלי יותר מבעבר.
