חוק נגישות אתרים – עיקרי החוק, לוחות הזמנים והקנסות הצפויים

מאמר זה מטרתו לפרט את דרישות החוק לביצוע התאמות לנגישות ותחולתן באתרי אינטרנט. למען הסר ספק, יובהר כי בכל מקרה של סתירה בין הכתוב במסמך זה ובחוקי מדינת ישראל, ובהם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998 (כולל התיקונים והתקנות הנלווים לחוק זה ובפרט  חובת הנגישות משנת 2005 וקובץ התקנות לחוק הנל מתאריך 25.40.13, ובמיוחד תקנה 35 לחוק הנ"ל, כמו גם תקנים מחייבים לנושא נגישות ובהם תקן  Wcag 2.0  וההתאמות אליו בתקן מכון התקנים ת"י 5568), יהיה הכתוב בחוקי המדינה ובתקנים הנ"ל המקור הקובע.


חוק הנגשת אתרים – דרישות החוק

בישראל, החוק המחייב בנושא נגישות בכלל ונגישות אתרים בפרט הינו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998 (כולל התיקונים והתקנות הנלווים לחוק זה ובפרט חובת הנגישות משנת 2005 וכן קובץ התקנות לחוק הנ"ל מתאריך 25.04.13).
סעיף 35 לחוק הנ"ל הוא הסעיף שעוסק באתרי אינטרנט, והינו חלק מתיקונים שנכנסו לחוק ב-2013 (עד אז החוק לא הטיל חובה ספציפית על אתרי אינטרנט). סעיף זה מפרט הלכה למעשה מי מחויב בהתאמות נגישות, מהם לוחות הזמנים לביצוע התאמות נגישות והעונשים הצפויים למפרי החוק. עם זאת, החוק אינו מפרט מהן ההתאמות שיש לבצע בפועל, אלא מפנה לתקן מכון התקנים ת"י 5568, והוא בתורו נשען על התקן הבינלאומי   WCAG 2.0(תקן מכון התקנים מכיל רק מספר התאמות קטנות ל WCAG 2.0).

אז מה בעצם החוק אומר? מי מחויב בביצוע התאמות נגישות? החוק קובע כי כל אתר אינטרנט המעניק מידע ו/או שירותים לציבור הרחב בישראל מחויב בהתאמות נגישות ברמה AA לפחות (להסבר על רמות הנגישות –  לחצו כאן). לא רק דפי אתר מחויבים בהתאמות נגישות, אלא כל רכיב, כולל מסמכים שנמצאים ברשת ואפילו אפליקציות.
יחד עם זאת, חוק הנגישות החדש הותיר אנשים רבים מבולבלים, ובמיוחד אנשי SEO ויועצים בתחום האינטרנט. בניגוד למה שרבים חושבים – לא כל אתר בארץ מחויב בהתאמות נגישות, ישנם אתרים שהחוק עצמו אינו מחייב בהנגשה, ובמקרים מסויימים ניתן לבקש פטור ספציפי מהנציבות לשוויון זכויות (ראו בהמשך). אתרים שאינם מחוייבים בהתאמה הינם בעיקר אתרים פרטיים שאינם מתיימרים לתת שירות לציבור הרחב. מצד שני, גם אם האתר לא מיועד לקהל הרחב, אך הוא זמין לכולם ועוסק בשירות או מידע כלשהו שיש לו משמעות לקהל הרחב (אפילו אם לא מתבצעת בו מכירה- "שירות" בפועל), אזי מדובר באי הנגשת שירות הניתן לציבור הרחב. במצב כזה, במידה ותוגש תביעה כלשהיא לבתי המשפט, סביר שלאור חוק הנגישות כולו, הפגיעה בשירות לבעלי מוגבלויות לא תתקבל בהבנה. אנו מציינים זאת כי ההבנה המתגבשת כעת בקרב אנשי מקצוע ועורכי דין בתחום בפרט, היא שחוק הנגישות, ובמיוחד נגישות אתרי אינטרנט, עמום בחלקים רבים ומשאיר המון מקום לפרשנות, ויש להמתין ולראות כיצד יפרשו בתי המשפט את החוק (שלב אליו נגיע רק לאחר תום תקופת ההתאמה). נשמע מבלבל? נכון!

על מנת להמחיש את כוונת החוק, ניתן לראות דוגמא מוצלחת שמופיעה במאמר אודות הנגשת אתרי אינטרנט שהתפרסם באתר הנציבות לשוויון זכויות, הגוף שאמון על קיום חוק הנגישות: צלם, ואפילו צלם מקצועי, המפרסם את עבודותיו באתר אינטרנט פרטי – האתר אינו מחויב בהתאמות נגישות. לעומת זאת, אם אותו צלם מציע באתר את שירותיו, ועבודותיו מוצגות באתר לצורך קידום ומכירה – אזי אתרו כן מחויב בהתאמות נגישות.
ומה עם עמודי נחיתה?ובכן, גם עמוד נחיתה בודד בדומיין נפרדלכאורה אתר של עמוד אחד –  מחויב בהתאמות נגישות.

אבל עוד לפני שמגיעים לתביעות וחובות בחוק – יש לזכור כי להנגשת אתר יש גם יתרונות רבים וגדולים, המתבטאים בהגדלת קהל היעד הפוטנציאלי ומספר המשתמשים באתר, שיפור  תאימות למנועי חיפוש והגדלת נפח התנועה לאתר, שיפור התדמית הארגונית והקטנת הוצאות החברה (עוד על יתרונות הנגשת אתר – לחצו כאן)
אם כך, במידה ואתם חברה המקימה דף נחיתה, הרי זה בגדר אינטרס מובהק שלכם להגדיל את קהל הגולשים ולדאוג לבצע התאמות נגישות.
למרות זאת, ישנם אתרים מסוימים שלא צפויים להרוויח מהנגשה, למשל אתרים אישיים פרטיים, כמו בלוג משפחתי שאינו מיועד לקהל הרחב (גם אם אינו סגור לגישה לכלל העולם) – וכל אתר שאינו מחפש להיחשף לגולשים שאינם חלק מהקבוצה המצומצמת עבורה הוקם (בהנחה שאין בה בעלי מוגבלויות). אתרים אלו אכן לא ירוויחו מהתאמת האתר,אי התאמתם לא צפויה לפגוע בגולשים בעלי מוגבלויות, והחוק אינו דורש מהם לבצע התאמות נגישות. עבור כל שאר האתרים- חוק ההנגשה מחייב גם מחייב.


האם אין פטורים?

עבור אתרי רשויות – אין כל אפשרות לחריגה מהדרישה להתאמות ברמה AA.
עבור אתרים בבעלות פרטית – במקרים חריגים, אתרים שיוכיחו על ידי חוות דעת ממורשה נגישות כי ההתאמות הנדרשות אינן אפשריות או מהוות נטל כבד מדי על בעלי האתר, יוכלו לפנות לנציבות לשוויון זכויות ולקבל הקלה זמנית, קרי – לבצע התאמות ברמה A בלבד, להימנע מהתאמה של רכיב בעייתי או אף מביצוע התאמות בכלל. חריגה זו כוללת מצבים בהם העלויות לא ריאליות, או שמבחינה טכנולוגית ההתאמה אינה אפשרית.
בנוסף, אתרים שנמצאים בפלטפורמות שאינן בבעלות בעלי האתר ולא ניתן לבצע בהן התאמות מלאות (לדוגמא – אתרים ב-Wordpress.com, דפי פייסבוק וכו') אינם מחויבים לעמידה ברמה AA, אלא רק לביצוע התאמות שהפלטפורמה מאפשרת (ומרבית הפלטפורמות אכן מאפשרות התאמות מסויימות).
חריגות נוספות אינן מתאפשרות עוד לפי החוק.

חשוב לציין, שבעלי אתרים רבים שמעו שאם ימהרו להשלים את הנגשת האתר יוכלו להסתפק ברמה A בלבד. זה היה נכון עד אוקטובר 2014, ולא תקף יותר. בעבר היה גם ניסיון להקל ולא לחייב בהנגשה אתרים בעלי פחות מ-30 עמודים, אולם גם הגדרה זו הוצאה מהנוסח הסופי של החוק ואינה תקפה עוד. כנ"ל החזקת אתר בשרתים בחו"ל ואפילו היות האתר בבעלות זרה – כל עוד האתר מעניק מידע או שירותים לציבור הרחב בישראל, הוא כפוף לחוק. בפועל – יש להמתין ולראות איך תתהווה אכיפת החוק לאור פסיקות בתי משפט עם תום תקופת ההתאמה.


לוחות הזמנים להנגשה הקבועים בחוק

החוק מאפשר תקופת התאמה לאתרי אינטרנט עד ל-25.10.2017, לפי הפירוט הבא:

  • אתרים קיימים – מחויבים בהשלמת התאמות הנגישות עד 25.10.2017
  • תכנים חדשים שעולים לאתר קיים (שאינו מותאם):
    • אם עלו עד ל- 25.10.15 – יונגשו עם שאר האתר (עד 25.10.16).
    • אם עלו לרשת אחרי ה-25.10.15 – יהיו נגישים מיום העלאתם לרשת
  • אתרים חדשים (אתרים שעלו לאחר כניסת החוק לתוקף) – יהיו נגישים לא יאוחר מ 25.10.15 (הערה- מידע זה נכון ל-30.08.14 לפי אגודת נגישות ישראל. במקורות ישנים יותר ברשת מופיעה לעיתים דרישה לאתרים חדשים להיות נגישים מרגע עלייתם לאוויר).
  • עמודים ורכיבים חדשים באתרים נגישים – יהיו נגישים מיום עלייתם לאוויר.


מהם העונשים הקבועים בחוק?

חוק הנגישות מכיל סעיפי עונשין ברורים ומשמעותיים למפרים את החוק, במסלול האזרחי והפלילי.
אי עמידה ברמת הנגישות הנדרשת לאתר לאחר תום תקופת ההתאמה, יחשוף את האתר ואת בעליו לעונשים מנהליים ואף פליליים. כמו כן, בהתאם לעיקרון אחריות הדרג הניהולי שאומץ בחוק, גם מנהלי האתר או החברה צפויים לעונשים אישיים.

סמכות האכיפה: נמצאת בידי הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דרך מערך פקחים שימונה לנושא.
אכיפה מנהלית: בסמכות פקחי נציבות שוויון הזכויות לבחון כל שירות או מקום שייבחרו, לרבות אתרי אינטרנט. במידה וימצא לנכון, יכול פקח נגישות להוציא "צו נגישות" לאתר. צו זה יפרט ההתאמות שיש לבצע ואת לוח הזמנים הנדרש לביצוען.
אכיפה פלילית: הפרה של צו נגישות עלולה לגרור הגשה של כתב אישום פלילי וקנסות נגד האתר, בעליו ומנהליו. הקנסות יכולים להגיע לגובה של 150,000 ₪, ובנוסף קנס מתמשך לכל יום שבו נמשכת ההפרה. על תאגידים ניתן להטיל כפל קנס.
אחריות אישית: אמצעי האכיפה יכולים להיות מופעלים באופן אישי נגד נושא המשרה הבכיר ביותר האחראי לשירות בו נתגלו ההפרות (לדוגמא מנכ"ל חברה, סמנכ"ל או מנהל מחלקה).
אכיפה אזרחית: כל אדם רשאי לתבוע את האתר ומנהליו על הפרה של חובת הנגישות ללא צורך בהוכחת נזק. בתי משפט רשאים לפסוק לטובת התובע פיצויים של עד 50,000 ₪. במידה ויוכיח התובע כי נגרם לו נזק בסכום שעולה על 50,000 ₪ – יוכל לתבוע אף את הסכום הנוסף.


טיפים של עו"ד יורם ליכטנשטיין בנושא חוק נגישות אתרים

עורך דין יורם ליכטנשטיין מתמחה בדיני אינטרנט, טכנולוגיה וקניין רוחני. במסגרת עיסוקו הוא מלווה בעלי,
בוני ומקדמי אתרים ואפליקציות מקוונות וסלולאריות במסגרת מכלול פעילותם. מכאן היכרותו עם נושא
נגישות אתרים.

תחילה חשוב לקחת בחשבון שעם כל הביקורת המופנית כלפיהן, הרי התקנות החדשות מחילות את חובותיהן על כל אתר (כולל אפליקציות ויישומים סלולאריים) אשר מספק "שירות ציבורי" או "מידע על אודות שירות ציבורי" באמצעות האינטרנט לכלל הציבור (ויש הגדרה יותר מפורטת בחוק של סוגי השירות הרלוונטי. שווה לעיין). כלומר, הניסוח שנקבע כיום בתקנות הוא די רחב ומומלץ להזהר.

שימו לב, שלמרות הלשון הרחבה, לא מדובר ב"כל אתר", אולם מרבית האתרים העסקיים עשויים למצוא את עצמם בתוך הגדרה זו ומומלץ לבדוק בזהירות. אתרים שאינם נכללים בהגדרה כוללים למשל: אתרי מידע בלבד (כמו מאמרים), בלוגים פרטיים וכן שירות שניתן לעסקים או חברות.

עם זאת, ככל שהתוכן שלכם מוצג על גבי פלטפורמה אחרת (דוגמת פייסבוק), החובה תוטל עליכם רק להתאים את הטקסט והתוכן שבשליטתכם ולא את הפלטפורמה. כלומר, שהטקסט יהיה קריא, שהצבעים והעיצוב יהיו ברורים, שיתווספו תגיות מקום בו הפלטפורמה מאפשרת זאת, וכדומה.

אכן, התקנות מאפשרות גם פטורים מסויימים ו"הנחות" בחובות המוטלות על פי דין, אבל הדרך להשיגם רצופה במכשולים (הן עובדתיים והן כלכליים – שתי חוות דעת מקצועיות). הפטורים מתייחסים במיוחד למצבים בהם היקף הפעילות, קיום חלופות לשירות שניתנות בידי אותו גורם והן נגישות, עלות התאמת הנגישות וכן ההכנסות או הרווח של נותן השירות מצדיקים זאת. עם זאת, רק מומחה נגישות יוכל לאשר את הפטור, וגם זאת – רק לאחר קבלת חוות דעת מומחה רלוונטית.

שימו לב שגם אם שרתי האתר שלכם נמצאים בחו"ל, יתכן שאתם מחוייבים בהתאמות נגישות.
עוד צריך לשים לב שהאחריות לביצוע האמור בחוק מוטלת על האחראי לאספקת השירות, כך שלומר "בונה האתר שלי לא הזהיר אותי" ככל הנראה לא תהווה עילת הגנה טובה.

אסיים בעצה שאינה משפטית: היתרון בהנגשת אתרים הינו בהרחבת קהל הלקוחות הרלוונטי.
כיום, כשכל עסק נאבק על קיומו, אתם צריכים לשקול הנגשה לא בשל דרישות החוק אלא בשל תוספת הלקוחות שנקבל, כמו גם התחושה הטובה יותר שהאתר שלנו ישאיר אצל מי שאינם מוגבלים אך השימוש באתר שלנו יהיה קל יותר גם עבורם.
להרחבה בנושא : הנגשת אתרים והחוק – עו"ד יורם ליכטנשטיין

 

קישורים ומקורות נוספים לנושא

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998 – לחץ כאן לחוק באתר המשפטים

תקנות החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשרות) מתאריך 25.04.13. ראו במיוחד תקנה 35 לנושא שרותי אינטרנט.
לחץ כאן לקובץ התקנות באתר משרד המשפטים

תקן Wcag 2.0  בעברית (קישור לתקן באתר ארגון W3c) – התקן המפרט בפועל את התאמות הנגישות הנדרשות לביצוע.
לחץ כאן לתקן באתר W3c

תקן מכון התקנים ת"י 5568 (קישור לתקן באתר מכון התקנים הישראלי)- מהווה מקור להתאמות הנדרשות לכל אתר, ומכיל בפועל הפנייה לתקן ה Wcag 2.0 והתאמות ישראליות מחייבות ל Wcag 2.0
קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – קישור לאתר הנציבות במשרד המשפטים

 

 

 

אין תגובות למאמר

עדיין לא נכתבו תגובות.

כתוב תגובה

שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)